הו, שלום לכם, קוראים עדינים. לא שמעתם ממני כבר זמן מה, זה נכון.
ובכן,
אממ,
הנה אני.
למה נעלמתי, אתם בוודאי שואלים את עצמכם מדי לילה, בעוד דמעה יחידה ומלוחה נוזלת ברכות אל הכרית ומכתימה אותה בעצבכם. ובכן, תחליפו את המצעים, נעלמתי כי אני עושה דברים כאלה (לא למחייה, לנקודות אקדמיות; המחייה שלי דואגת לעצמה). וכי אני מעדיפה אותם על פניכם. כלומר, אה… לא היה לי זמן להשקיע כראוי. אהמ. הו, תסתכלו לשם!
7 בספטמבר 2009 בשעה 19:50
וואו, חזרת, מדהים! יש סיכוי לעדכונים נוספים?
7 בספטמבר 2009 בשעה 20:45
יש סיכוי, תרים את הראש.