היי בלוג.

מה… מה שלומך? עבר די הרבה זמן מאז שנפגשנו פעם אחרונה.
אתה נראה טוב. ממש לא השתנת. לא, באמת. אתה נראה צבעוני כמו אז, כל הלינקים עוד עובדים. שמרת על עצמך. כיף לראות. ממש.
אני? אני בסדר. כן, צבעתי את השיער, אבל לא נראה לי שהרזתי. סתם נראה עם החולצה הזאת.
מה עשיתי עם עצמי מאז? הו. אתה שואל שאלות קשות, בלוג. כלומר, קרו הרבה דברים, אבל גם זה כאילו דבר לא קרה, אתה יודע? וגם מאיפה להתחיל? לא היינו אחד בחיי השנייה כל-כך הרבה זמן, באיזו נקודה חוזרים פתאום? ממשיכים כאילו כלום לא קרה? או שמכריזים על דף חלק ומנסים להכיר מחדש?
בסדר, בסדר, אז אני דרמטית מדי. אבל אתה בטח זוכר את זה עליי. יש דברים שלא משתנים.

בכל מקרה, טוב לראות אותך שוב. באמת. כיף להישטף פתאום בזכרונות העבר, ובכל זאת היה לנו משהו.
אולי… אולי ננסה לשמור על קשר הפעם? נראה אם אנחנו איכשהו מתאימים בחיים החדשים שלנו?
יופי. אני שמחה שאתה גם מרגיש ככה. אז, אה, להתראות, אני מניחה.

אמממ…
בלוג, אני בהיריון.
סתם.
לא באמת נוכל לדעת אם הוא שלך עד אחרי בדיקת הדי.אנ.איי. תביא שערה.