להפסיק לכתוב. מפלט.

לכל ישראלי מצוי יש מסלול חיים די קבוע. בי"ס, צבא, עבודה אחרי צבא, טיול גדול, לימודים, עבודה שואבת נשמה כזו או אחרת, משכנתא, מוות. בין לבין הוא גם יילך לים הרבה, יקטר על הבחירות וייסע כל כמה שנים לנופש בטורקיה או ספרד. סין להרפתקנים במיוחד.

ובעוד אני לא מחבבת במיוחד תבניות, אני לא אפסול אותן על הסף רק מעצם היותן תבניות. ואחרי שצלחתי את הצבא ואפילו את העבודה שאחריו, הגיע זמני לטייל כמה חודשים ולמצוא את עצמי או את אפי, שהחלטתי שבוודאי מסתתרים בגבעות ניו-זילנד וערבות אוסטרליה.

ועל כן שיגוּק יוצא לפגרה.

("מה, אחרי כל אינספור הפוסטים בחודשים האחרונים?" הקול שלי היה שואל, אם הוא לא היה קבור תחת ערמות ריטאלין)

אבל כן, הבלוג ייפגר. וארבעת קוראיי ייאלצו לחכות לשובי או לפוסט מפתיע מהצד השני של העולם, מה שיגיע קודם.
כל הטיול הזה מצד אחד פוגם בהחלטתי לכתוב יותר ולהשקיע, אבל מהצד השני תומך בנחישותי להיות ממוצעת. ובטווח הארוך, אני חושבת שחמישתנו יודעים מה ייראה טוב יותר בבקשה למשכנתא.

להת'!